זורקים אחריות: פרשני חדשות 12 לא ראו ולא שמעו את נאום נתניהו

צריך להגיד משהו ברור מאוד לכל מי שישב אתמול בערב באולפן החדשות של קשת 12: אתם בדיחה. דנה ויס – את בדיחה. ירון אברהם – אתה בדיחה. יאיר שרקי – אתה בדיחה. עמית סגל – טוב, כבר ידענו. והבדיחה היא על חשבון עיתונות חופשית בדמוקרטיה, על חשבון אזרחי המדינה שמחוברים למסך באינפוזיה, על חשבון האמת והחיבור למציאות. וכמנהגן של בדיחות גרועות, לא היה שום דבר מצחיק במופע הניתוק המגוחך והגרוטסקי באולפן.

בדקות שאחרי נאומו הריקני והחלול של בנימין נתניהו, עוד "הצהרה לתקשורת" של האחראי הראשי למחדל, אדם מושחת מן היסוד וחסר כל שמץ של אחריות שמפחד משאלות עיתונאים כמו שילדים מפחדים מהמפלצת שמתחת למיטה, התנהלו הפרשנים הבכירים ביותר של הערוץ הפופולרי ביותר בישראל כאילו לקו בעיוורון וחירשות פתאומית או לחילופין עברו למציאות מקבילה למשך מספר דקות וצפו בה בנאום אחר לחלוטין. היו לחברת החדשות של קשת רגעי שפל רבים במהלך מסע החנופה והשפרור המתמשך שלה לשלטון נתניהו, אבל אתמול זה כבר נראה כאילו הפכו כל פרשניו לדניאל רוט אבנרי ואף חלקו ביניהם שווה בשווה את מנת המשכל שלה.

"הכי קרוב למה שציפו ממנו", התלהב עמית סגל מכלום ושום דבר; "הוא עשה את הדבר הנכון, עדיף מאוחר, הוא היה חייב את זה לציבור וטוב שעשה את זה", הוסיף ירון אברהם בהתרגשות; "הצהרה טובה של ראש הממשלה, חשובה במיוחד, לפני הכניסה הקרקעית מנקים את השולחן", צהל יאיר שרקי; "הוא הרכין ראש על האבידות", ציינה בסיפוק דנה ויס את החידוש בארסנל הרגשי של נתניהו, כאילו לא כולנו מרכינים ראש כבר 20 ימים ולילות ולא יודעים מתי נרים אותו.

יונית לוי עוד ניסתה לרסן את החגיגות שפרצו באולפן ואמרה "בואו לא נטעה: הוא לא לקח אחריות. קרוב לזה, אבל הוא אמר 'אני אחראי להוביל את ישראל לניצחון'", אבל האמת שהלכה לאיבוד היא שזה גם בכלל לא היה קרוב לזה. כי אין דבר כזה "קרוב ללקחת אחריות". אין סקאלה מנהיגותית בין לקיחת אחריות ובין בריחה מבועתת ממנה. אדם חסר אחריות אינו יכול לקחת אחריות גם אם יצליח, אחרי 20 יום, להוציא את שלושת המילים "אני לוקח אחריות". בשלב הזה של מחדל הדמים המתגלגל אין שום משמעות למילים האלה אם לא מגיעות אחריהן המילים "ומתפטר מתפקידי מיד בסיום המלחמה".

באולפני האקטואליה הפכו את אחריותו של נתניהו למעיין תחרות ריאליטי שבה אפשר למדוד מדי ערב כמה קרוב הגיע הפעם ראש ממשלת המחדל אל מחוז הכיסופים של האחריות. זה מחזיק את הצופים במתח ומייצר אופרת סבון קטנה בתוך הניוז סייקל. בזה אחר זה לוקחים אחריות בכירי הצבא והשלטון ויוצאים מן המשחק, ורק האיש שראה בחמאס נכס אסטרטגי והוביל את קונספציית ניהול הסכסוך ב-15 השנים האחרונות עדיין עומד בעיקשותו להיוותר חסר אחריות. השורד האחרון. אולי הערב זה יקרה? הצטרפו אלינו אחרי ברייק הזהב.

עליבותם המביכה של הפרשנים בזמן אמת אתמול בערב, חוסר יכולת מקצועי מביש למסגר בגבולות המציאות את מה שראו ושמעו זה עתה, רק התחדדה כשבהמשך הערב מיהרו חלקם אל הרשתות החברתיות כדי לתקן את הרושם העגום, ובאתר של N12 העלו באחת בלילה ידיעה תחת הכותרת "פרשנינו מגיבים לנאום נתניהו" עם ציטוטים שלא נאמרו על המסך אלא נכתבו במיוחד עבור האתר. בחדשות 12 למדו מנתניהו לא לקחת אחריות על הטעויות שלהם, פשוט לשכתב בקטנה את ההיסטוריה ולהמשיך להתנהל כאילו הן כלל לא נעשו.

"בשמיעה ראשונית היה נדמה שאולי נתניהו לוקח אחריות", גמגם אחר כך ירון אברהם בטוויטר, אבל הקולגה שלו דפנה ליאל, שלא נכחה באולפן ומעניין לתהות אם הייתה לוקה באותה חירשות פתאומית לו הייתה שם, כתבה מיד עם סיום הנאום ש"שלא יודעת מה איתכם, אני לא שמעתי הערב שום לקיחת אחריות". כך שאין כאן עניין של "שמיעה ראשונית". יש כאן סיפור של מסגור פרשני שגוי וחובבני על המסך מול מאות אלפי צופים, ואז תיקון שלו ברשתות החברתיות מול כמה אלפים במקרה הטוב. זה בטח לא קשור לפגישות הבהולות בקריה (!) בין נתניהו לבין ראשי מערכת החדשות של קשת, אבי וייס וגיא סודרי, שהתקיימו כבר פעמיים מאז תחילת המלחמה. מה פתאום קשור.

מה שבחדשות 12 לא מבינים זה שמדינת ישראל חצתה את נקודת האל-חזור של לקיחת האחריות, ולא רק בכל הקשור לנתניהו. השאלה העיתונאית החשובה של העת הזאת אינה מי מהאחראים למחדל יקחו אחריות, אלא האם מדינת ישראל תשרוד את המשך מחדליהם הנראים לכל עין שאינה נמצאת באולפן בנווה אילן. זה נכון גם לאנשים שאחראים על מחדלי התקשורת. באולפנים, כמו שאמרה הילה קורח בערוץ המתחרה, ויתרו כבר מזמן על האפשרות לשאול שאלות את ראש הממשלה ונכנעים לתכתיביו לחלוטין. יהיה להם הרבה על מה לדבר עם נתניהו בפגישה הבאה.