הטלוויזיה מנרמלת שנאה גזענית חשוכה. שוב. זה ייגמר רע. שוב

בשבוע שעבר כמעט אפשר היה להריח את ההתרגשות באולפני האקטואליה: כוכב נולד. מבין קאדר המלרלרים הקבועים שמציפים את האולפנים בברברת שמונה שעות ביממה, זרח לפתע כוכבו של אחד אליהו יוסיאן, עולה מאיראן וחבר בתנועת הביטחוניסטים הביביסטית, שהפך בתוך ימים ספורים לסמכות פרשנית מובילה בכל הקשור לאיראן ולאיסלם הפונדמנטליסטי. ספק אם יש עוד פרשן חיצוני שזכה לזמן מסך ממושך כל כך השבוע.

בעוד הערוצים מתחרים ביניהם מי יזמין אותו ליותר תוכניות, החלו צופים לפשפש באינטרנט כדי להבין מיהו אותו כוכב זורח. אף אחד לא יכול היה להיראות מופתע כשהתברר שאולפני החדשות שוב מנרמלים מפלצת. חיפוש קצר בגוגל היה מספיק לכל עורך חדשות שמוחו מתפקד כדי להבין שיוסיאן הוא דמות קיצונית להחריד, בורג חלוד במיוחד במכונת הרעל, עמית ב"מכון מחקר" אנונימי שנוהל עד לא מזמן בידי אנשי פורום קהלת. עזבו חיפוש בגוגל, קשה להקליד את שורת החיפוש, אפשר להבין. מספיק היה לגלול מעט את עמוד הטוויטר של יוסיאן כדי להבין עם מי בדיוק יש פה עסק.

אפשר גם להבין מדוע יוסיאן הפך לאינסטנט-כוכב של המלחמה: בצפייה ראשונה הוא נראה כמו קריקטורה חמודה, כמעט סאטירית, דמות בארץ נהדרת. המבטא הפרסי הנהדר מהדהד לישראלים סרטי בורקס ובדיחות עדתיות אהובות. האימג' התקיף שהוא משדר עומד בניגוד למראה החביב שלו ומייצר עניין. עורכי האקטואליה בטח חשבו שזה מרענן, התרשמו מהתגית "עמית מכון מחקר", והמשיכו הלאה על פס הייצור כדי ללהק את הפאנל הבא. יאללה, תביאו את האיראני החמוד, למה לא.

יוסיאן טען בשידור חי במהלך השבועות האחרונים, בין היתר, שצריך היה להרוג 50 אלף עזתים ביום הראשון ללחימה, שכל 2.5 מיליון תושבי עזה הם טרוריסטים בני מוות, קרא ל"מקסימום גופות" ושאר התבטאויות מחרידות בתאוות הדם שלהן ובשאיפתן לרצח עם. כמובן שבדיקה מהירה בטוויטר גילתה שיש לו עמדות דומות למדי גם לגבי חילונים, תומכי דמוקרטיה, ליברלים ונשים לוחמות בצה"ל. בשעות שבהן לוחמות צה"ל ורבש"ציות חמושות הצילו בהירואיות חיים של מאות ואולי אלפי ישראלים ב-7.10, צייץ יוסיאן ציוץ מחליא במיוחד נגד הקונספט של שוויון מגדרי. זה האיש ואלה עמדותיו. הוא אינו מסתיר אותן. ואותו הופכים עכשיו לכוכב.

האם הגילויים על עמדותיו הגזעניות והחשוכות של יוסיאן, מין איתמר בן גביר קטן עם קרחת ומבטא, יעצרו את עורכי המהדורות ויגרמו להם לחשוב פעמיים על הכוח שהם נותנים בידיו של אדם עליו הם אינם יודעים דבר? הצחקתם את התוכנית של אברי גלעד וארז טל, שאירחו אותו בהיקסמות אמיתית אתמול, אחרי שהדיווחים אודותיו כבר שטפו את הרשתות. אברי גלעד אפילו הסביר ש"זה לבקשת הקהל". תנו לקהל את אשר הוא מבקש, ואם הוא מבקש דם, אז שיהיה דם.

הבעיה כאן היא לא יוסיאן עצמו, אדם שבכלל אינו ראוי להתייחסות ויש לקוות שיזחל בחזרה למערה ממנה הגיח. למעשה, אסור להפוך את יוסיאן לסוגיה בשום צורה, ואפילו טור הביקורת הזה משחק לידי מפעיליו. הסיפור היה ונשאר חוסר מקצועיותם – במקרה הטוב – של עורכי המהדורות ומנהלי המערכות העיתונאיות של ערוצי הטלוויזיה. הם אשכרה לקחו את אחד האנשים הכי קיצוניים שכיכבו כאן, לא ערכו בדיקת עומק לגבי עמדותיו, החליטו שמדובר בלהיט על סמך תגובות ברשת ולא הפעילו קמצוץ של שיקול דעת עיתונאי. עכשיו כשהאמירות של יוסיאן מככבות בהסברה האנטי-ישראלית מסביב לעולם כהוכחה לכוונתה של ישראל לבצע ג'נוסייד בעזה – בכל זאת, פרשן מקורב לשלטון נתניהו – זו אינה אשמתו. זו אשמת אנשי המקצוע שנתנו לו במה. והם ממשיכים לתת לו אותה.

זאת התנהלות די שגרתית מבחינת ערוצי החדשות, שצולבים את נתניהו על חוסר לקיחת האחריות שלו, אבל בעצמם מעולם לא לקחו אחריות על חלקם בעלייתה של העליונות היהודית והשחיתות הביביסטית שמאפשרת אותה. זאת חובבנות חפיפניקית שמוכרת היטב לכל מי שעבר אי פעם במערכת אקטואליה טלוויזיונית. אלא שבזמן מלחמה החובבנות הזאת מסוכנת ממש, ועשויה להפיל את התקשורת בקמפיינים של השפעה זרה, כפי שכבר מתרחש פה ושם בקצוות ההזויים של ערוץ 14. פרשנים כמו אליהו יוסיאן הם המתנה הכי גדולה שהטלוויזיה בישראל יכולה לתת לחמאס. ואתם מכירים את הטלוויזיה בישראל. היא אוהבת לחלק פרסים.