חרפת עולם: צבי יחזקאלי לא יכול להישאר ברשת 13 דקה אחת נוספת

מטיף דתי פנאטי במסווה של פרשן. צבי יחזקאלי (צילום מסך: העין השביעית)
מטיף דתי פנאטי במסווה של פרשן. צבי יחזקאלי (צילום מסך: העין השביעית)

זהו רגע המבחן של חדשות 13: עיתונות וקריאה לביצוע פשעי מלחמה אינן עולות בקנה אחד. זה די מצב של או זה או זה. אף גוף תקשורת נורמטיבי במדינה דמוקרטית אינו יכול להחזיק פרשן בכיר שחוזר שוב ושוב על קריאות כאלה. זאת לא אמורה להיות אפילו שאלה. ובכל זאת נמתין לתשובה

20 בדצמבר 2023

קצת יותר מעשרים שנה חלפו מאז נכנס צביקה יחזקאלי לחיינו בסערה ככתב לענייני ערבים של ערוץ 10, וצריך להתאמץ מאוד כדי לשלוף מהזיכרון את דמותו הנמרצת דאז, את ההתלהבות והסקרנות שהביא איתו לפינה הקבועה ב"לונדון וקירשנבאום", את הסיפורים המגוונים והמרתקים שהביא מכל קצוות העולם המוסלמי. מכל זה לא נותר דבר. זה לא חדש. כבר זמן רב שהוא לא מתפקד כעיתונאי או כפרשן ונשמע יותר כמו מטיף דתי פנאטי מאשר מישהו שקשור למקצוע. אבל בימים האחרונים הוא פרש ממנו סופית.

זה התחיל עם הופעתו של יחזקאלי ב"הצינור" שלשום, שם הדהים את גיא לרר כשאמר "לדעתי היית צריך להרוג פי כמה יותר מ-20 אלף, היית צריך להתחיל מכה עם מאה אלף". יחזקאלי אף הבהיר שאינו מתכוון רק ללוחמי חמאס, המונים לדבריו כ-25 אלף איש. אתמול המשיך יחזקאלי בקמפיין הג'נוסייד שלו גם ב"אזור בחירה" מול רביב דרוקר, שנראה כאילו הוא עומד להקיא כשהפרשן הבהיר שהוא עומד מאחורי דבריו כי בעזה אין חפים מפשע. ההסתייגויות הרפות של לרר ודרוקר מדבריו לא שינו את התמונה הגדולה: במשך יומיים ברציפות שידרו ברשת 13 קריאה של אחד מפרשני הערוץ הבכירים לרצח עם.

ג'נוסייד? אנחנו? מה פתאום. הציוץ שברשת 13 מחקו (צילום מסך: רשת 13/טוויטר/X)
ג'נוסייד? אנחנו? מה פתאום. הציוץ שברשת 13 מחקו (צילום מסך: רשת 13/טוויטר/X)

גרוע מכך: ברשת 13 ניסו להפחית מחומרת הדברים, ואף העלו לטוויטר וידאו ובו עיקרי דבריו של יחזקאלי לדרוקר. רק אחרי שפרצה סערה ברנז'אית מצומצמת נמחק הציוץ הרשמי, אבל בתגובה לבדיקת "העין השביעית" ניסו בערוץ לטעון בתגובה רשמית כי "הדברים הוצאו מהקשרם" (הם לא) וכי "אנחנו מאמינים בפלורליזם של דעות" (צריך באמת לומר שקריאה לרצח עם אינה "דעה"? כנראה שכן). וזה כבר חמור אפילו יותר מדבריו של יחזקאלי. כי זה אומר שבחדשות 13 לא רואים את הקו העבה והברור שמפריד בין עיתונות ובין שיח טוקבקיסטים, ומוכנים לנרמל כל זוועה אנטי-דמוקרטית ואנטי-הומניסטית בתירוץ המביך של "פלורליזם". החרפה הזאת עושה עכשיו סיבוב ויראלי גדול מסביב לעולם בשירות תעמולת החמאס. זה מה שנשאר מחדשות 13?

הסיפור כאן הוא לא יחזקאלי, שכבר מזמן לא איתנו כעיתונאי וכאדם (וראוי שימצא את מקומו בין האייתוללות של ערוץ ההידברות ומפיצי השקרים והרעל מערוץ 14 אם הוא מתעקש להישאר מול המצלמות), אלא ערוץ מרכזי במצוקה מתמשכת, עם חברת חדשות שמוותרת שוב ושוב על עקרונות ברזל עיתונאיים בניסיון להשיג עוד אחוזון רייטינג ואולי עוד איזו הקלה רגולטורית מהממשלה. רק לפני תשעה חודשים, על רקע ההפיכה המשטרית שהוביל נתניהו, יצאו שם בקמפיין נרגש שמבטיח לשמור על העיתונות החופשית והדמוקרטית ולספק יותר חדשות ופחות פייקים. מאז זרמו מעט מאוד מים בנהרות ארצנו הצחיחה, אבל בחדשות 13 כבר הספיקו להחליף מנכ"ל ולשכוח מכל ההבטחות.

שאלה טובה ויש לנו תשובה. צביקה יחזקאלי, "הצינור" (צילום מסך: העין השביעית/טוויטר/X)
שאלה טובה ויש לנו תשובה. צביקה יחזקאלי, "הצינור" (צילום מסך: העין השביעית/טוויטר/X)

גם זו אינה התרחשות בחלל ריק: בחדשות 13 איבדו די מזמן את אמון הצופים המעטים שנותרו להם כשהעיפו מהמסך בזה אחר זו את ברק רביד, אושרת קוטלר, לוסי אהריש, ירון לונדון ואבי עמית – כולם מזוהים כעיתונאים ביקורתיים כלפי השלטון – ואיפשרו במקביל למופעי ההסתה המתוקה של אבישי בן חיים להתרחש באין מפריע, איפשרו לאיילה חסון במה נרחבת לתעמולה הביביסטית שלה והשתלטות חלקית על חטיבת החדשות כולה, ואף החזירו לשורותיהם את העלבון למקצוע העיתונות שהוא שרון גל. כשכל זה לא עזר לרשת מול קשת שפתחה ממנה פער, נזכרו ברשת שאולי אפשר בעצם לתת יותר זמן מסך לדרוקר, ברוך קרא, הילה אלרואי ושאר העיתונאים הליברליים שספגו בשתיקה את עידן הפאשיזציה בערוץ. וזה לא היה הזגזוג האחרון, כאמור.

לאורך מלחמת המחדל הנוכחית החל להשתקם מעט האינטגריטי של חדשות 13, בעיקר בזכות עיתונאים ותיקים וטובים שאפשר לתת בהם אמון כמו אודי סגל, אלון בן דוד ואלמוג בוקר, שמוכיחים בכל רגע שלהם על המסך את פערי האיכות המקצועית בינם ובין ערוץ 14 המזנב בהם. המופע של צבי יחזקאלי בימים האחרונים הוא תזכורת חשובה לכך שלמרות שהערוץ אוחז בקאדר רחב של אנשי תקשורת מעולים, קברניטי רשת טרם החליטו אם הם בעניין של עיתונות דמוקרטית שמשרתת את הציבור או תעמולה לאומנית שמשרתת את השלטון. דילמה.

קריאתו של יחזקאלי לטבח של 100 אלף איש "במכת פתיחה" לא אמורה להשאיר את השאלה פתוחה אפילו דקה אחת נוספת. ערוץ רציני, עם חברת חדשות רצינית, עם פרטנזיות עיתונאיות רציניות, לא יכול להרשות לעצמו לשדר אמירות כה רצחניות וקיצוניות כשהן מגיעות לא כ"דעה" של איזה אורח קיקיוני באולפן, אלא מפרשנו הבכיר ביותר לנושא, אדם שמייצג דה פקטו על המסך את עמדת הערוץ. עיתונות וקריאות לביצוע פשעי מלחמה אינן עולות בקנה אחד. זה די מצב של או זה או זה. זכותו של כל אדם לדעתו, אבל לא על הפיי-רול של הערוץ ולא כגורם עיתונאי מרכזי בו. וזהו רגע המבחן של רשת 13: צבי יחזקאלי לא יכול להישאר בתפקידו. שום גוף עיתונאי נורמטיבי בשום מדינה דמוקרטית לא היה מאפשר את זה. זו לא אמורה להיות שאלה אפילו. אבל הנה, בכל זאת נמתין לתשובה.